מעט מאוד אנשים, מרקע דמוגרפי מגוון להפליא, מגיעים לשאול את עצמם: "מי אני?", "היכן אני?" ו"מדוע אני כאן?". זה אולי נער החרד מפני האתגרים העצומים שטומן לו עתידו, או אדם בא בימים המהרהר בדאגה עמוקה על עברו. ייתכן שזהו אדם החי בעוני ומתוך מצוקתו נושא מבטו בסקרנות מעלה, או אדם עשיר המוקף בנכסיו ומשקיף מטה בתחושת ריקנות. חרף ההבדלים במציאות החיצונית שלהם, כל אחד מהם חש אבוד במבוך של מציאותו הפנימית, מבוך שהידע המצוי או מאמציו הקודמים לא אפשרו לו למצוא בו את דרכו.

מונחים על ידי הריקנות הזאת, הם נכנסים דרך דלתות שונות אל אותו החדר, ורוקמים שם את הידידויות הקרובות ביותר עם מחפשים אחרים שמצאו תורה זו.

נקודת המוצא שלנו היא שבני אדם מסוגלים למצוא את התשובות לשאלות אלו, אך יכולת זו אינה מתממשת בדרך כלל. הטבע מפתח אותנו רק עד נקודה מסוימת ואז מותיר אותנו בלתי גמורים, ממש כפי שהוא יוצר חיטה אך לא לחם, חלב אך לא חמאה, ענבים אך לא יין. וכשם שאפשר לטייב את התוצרים של הטבע באמצעות עבודת אדמה, כך אנו יכולים להפוך שלמים באמצעות הבנה של האופן שבו חוקי הטבע מתבטאים בפסיכולוגיה שלנו עצמנו.