חשיבה ורגש הן יכולות אנושיות ייחודיות. לבעלי חיים מסוימים יש גילויים ראשוניים של תפקודים אלה, אך מלוא הפוטנציאל שלהם בא לידי ביטוי רק בבני אדם. לדמיין בעיני רוחנו דברים שאינם נמצאים מולנו, ולקשר אותם למושגים מופשטים, זוהי יכולת אנושית בלעדית. לחוש, להזדהות ולהבין את מצבו הרגשי של אחר דרך התבוננות בהבעת פניו, זהו גם כן דבר ייחודי לאדם. שני תפקודים אלה יכולים להשיג הרבה יותר, ומטרתה של העבודה הפנימית להביא אותם למלוא פוטנציאל זה. כפי שנראה במטלות הבאות, חשיבה ורגש הם בטבעם תפקודים פחות ממושמעים. מסיבה זו, מוקדשות לכל אחד מהם שתי מטלות: הראשונה מתמקדת בתפקודם הטבעי, והשנייה באופן שבו ניתן לעבד הלאה את התוצרים שלהם.

קציר החיטה של יולי יתמקד ביבול הטבעי של תפקוד החשיבה שלנו. תפקוד זה מנמק, משווה, מדמיין, מנסח מילים, ובכלל, תופס ומטפל במושגים מופשטים. הודות לתפקוד החשיבה שלנו, אנו יכולים לעסוק בנושאים מורכבים במחשבתנו, לפרק אותם לרכיבים קטנים יותר, ולהציג אותם לעצמנו או לאחרים באופן הגיוני ועקבי. זוהי יכולת המזוהה עם אנושיותנו כל כך עד שאנו לוקחים אותה כמובנת מאליה. שחזור אירועי האתמול בעיני רוחי, או חשיבה ותכנון למחר, אפשריים רק משום שיש לי שליטה על מושגים מופשטים. יתרה מזאת, יכולת זו מחלחלת לתפקודים האחרים ומעצימה אותם. היא מאפשרת לתפקוד התנועה לדמיין חפצים ולסדר אותם במרחב. היא מאפשרת לתפקוד הרגשי לשקול את אופיים של אנשים ולבחון דרכים שונות לגשת אליהם. היא פותחת בפנינו אינספור אפשרויות שבלעדיהן לא היינו מסוגלים להשתנות, בדיוק כמו שאר עולם החי. למעשה, כל המושג של עבודה פנימית מניח מראש יכולת לדמיין דברים כשהם שונים מכפי שהם בטבעם, יכולת שניחנו בה הודות לתפקוד החשיבה שלנו.

עם זאת, דוגמאות אלה לכוחה של החשיבה מניחות מראש קיומה של מטרה. בהיעדר מטרה, תפקוד החשיבה שלנו מניב תוצאות שונות לחלוטין. הוא מייצר זרם בלתי נשלט של מחשבות אסוציאטיביות, חלומות בהקיץ. בתחילה, לפני שאנו מפתחים את משמעת ההתבוננות העצמית, אנו מאמינים בטעות שחלומות בהקיץ הם משהו שאנו מתמסרים אליו רק מדי פעם, ברגעים משעממים, כשאף דבר במיוחד אינו דורש את מעורבותנו המחשבתית. אך ניסיונותינו בעבודה פנימית מגלים מהר מאוד שחלומות בהקיץ הם הרגל נרחב בהרבה. הם משפיעים לרעה לא רק על החשיבה שלנו, אלא גם על התפקודים האחרים שלנו. במרווח הזמן הקטן ביותר בעת המתנה, או אפילו כאשר התפקודים האחרים שלנו עוסקים בפעילות חשובה, מוחנו משוטט בחופשיות בעולמות הדמיוניים של החלומות בהקיץ. זהו הרגל שקשה מאוד להתנגד לו. אפילו כשאנו מבינים שאנו חולמים בהקיץ ברגע זה ממש, ומודים בפני עצמנו שזה מצב לא רצוי, אנו עדיין מתפתים להמשיך להתמסר לו. מדוע זה כך?

כאשר מנינו את שלושת הגופים של בן האנוש בפברואר, קישרנו בין "חשיבה" לאישיות, אותה מעטפת סתגלנית המתפתחת בשלב מוקדם בחיים כדי לאפשר למהות להתאים את עצמה לחברה. המהות אינה מכירה התנהגות אחרת מלבד ההתנהגות הטבעית שלה, אך החיים בחברה מלמדים אותה במהירות שלא כל מה שהיא מרגישה צריך לבוא לכדי ביטוי, לא כל דחף צריך להביא לידי פעולה, וששמירה על כללי הנימוס, שנראים בתחילה חסרי כנות, חוסכת מאיתנו לעיתים קרובות צרות רבות. קיים פער בין מי שאנו בטבענו לבין מי שעלינו להיות כדי להיטמע בחברה, פער שניתן למלא אותו רק באמצעות למידה, השוואה והבנה, או במילים אחרות, באמצעות ניצול כוח החשיבה שלנו. היכולת להתנהג באופן שונה מנטיותינו הטבעיות אפשרית רק הודות לשליטתנו במופשט. מכאן הזיקה של האישיות לתפקוד החשיבה.

במצבם התקין של הדברים, האישיות מסייעת למהות להשתלב בחברה על ידי עידון נטיותיה הטבעיות. עם זאת, הדבר דורש שהחשיבה שלנו תפעל כהלכה. ככל שהחשיבה שלנו משוללת רסן, כך האישיות שלנו הופכת מוגזמת יותר, עד לנקודה שבה היא חדלה מלהיות מועילה למהות לחלוטין. היא כבר אינה עוזרת למהות להגיב למצבים אמיתיים בחיים, אלא יוצרת ומשחזרת תרחישים דמיוניים. אם נוהגים בי בחוסר צדק, אזי בחלומותיי בהקיץ אני שוטח את טענותיי בבית משפט דמיוני ומשכנע את חבר השופטים בחפותי. אם אינני מצליח כמו מישהו אחר, בחלומותיי בהקיץ אני מעמיד פנים שאני כן, או לפחות אני מפחית מערך יריבי באופן שמפחית מחשיבות הצלחתו. רצף המחשבות הבלתי מרוסן שלי מחליף את המציאות בתמונה מדומיינת של עצמי. בהיותה מנותקת מהמציאות, תמונה זו מאוימת באופן מתמיד על ידי המציאות ודורשת תחזוקה מתמדת על ידי עוד חלומות בהקיץ. וכך אני נותר לכוד במעגל אכזרי: ככל שאני מושקע יותר בתמונה הדמיונית של עצמי, כך אני זקוק יותר לחלום בהקיץ כדי לתחזק אותה. זה מסביר את הפיתוי הבלתי נשלט לחלום בהקיץ. זה הופך להתמכרות.

כדי להשיב את האישיות למקומה ולתפקודה הראויים, עלינו לנקות את הנוף הפנימי שלנו מהעשבים השוטים והפולשניים של חלומותינו בהקיץ. אנו משיגים זאת על ידי פירוק החלום בהקיץ לרכיבים קטנים יותר. התבוננו בנושאים הנפוצים של חלומותיכם בהקיץ. אלה תמיד מוגבלים, וסובבים סביב מספר מצומצם בלבד של נושאים, למשל: מערכות יחסים, קריירה, כספים, בריאות, פוליטיקה, ספורט וכד'. בחרו נושא אחד ונסו למנוע ממנו להתקיים בכל פעם שהוא מופיע. ההתמכרות תקשה על ההצלחה בתחילה, אך עם מעט התמדה, החזרה על הנושא תהפוך בעצמה לשעון מעורר שיזכיר לכם את התרגיל הזה. המוטיבציה למאבק הזה חייבת לנבוע מההבנה שבכניעה לחלומות בהקיץ, אינכם משלמים רק עכשיו, אלא תשלמו גם ריבית ברגעים עתידיים. אף על פי שאתם יכולים לבחור בכל נושא של חלום בהקיץ, תגלו שצמצום מכוון לנושא אחד מביא באופן עקיף לאפשרות למשול בשאר. האישיות היא סך כל הנושאים שאנו אוהבים לחלום עליהם בהקיץ והם שזורים יחד. הפרידו אחד, והחלשתם את המארג כולו.

זוהי עבודתנו לחודש יולי.