מאמצים לעבודה ושיפור עצמי המתעלמים מההבחנה בין הגוף הפיזי, האישיות והמהות שלנו, רק יגבירו את חוסר האיזון ביניהם. שינוי אמיתי, כזה שניבנה על בסיס איתן, יכול להתרחש רק על ידי הבאת שלושת החלקים הללו לכדי הרמוניה. לכן עלינו ללמוד לעבוד עליהם בו-זמנית, פירוש הדבר שעלינו להכיר כל אחד מהם באופן בלתי אמצעי ומעמיק; עלינו ללמוד להתבונן בעצמנו.

התבוננות בשלושת הגופים שלנו בזמן אמת היא אפשרית, מכיוון שכל אחד מהם אחראי על תפקודים ספציפיים שפועלים בדרגות שונות, כל הזמן. הגוף הפיזי מביע את עצמו דרך תנועות ותחושות; האישיות דרך מחשבות; והמהות דרך רגשות. לכן, על ידי כך שאנו לומדים להתבונן במנחי הגוף שלנו, בדפוסי החשיבה שלנו וברגשותינו, אנו מניחים את היסודות להתבוננות בשלושת הגופים שלנו. למעשה, הקשר בין תפקודים אלה לבין הגופים שמהם הם נובעים הינו מורכב יותר מהתיאור המופשט הזה מכיוון שישנה חפיפה מסוימת ביניהם, אך הכללה זו מספיקה כדי להתחיל בהתבוננות עצמית.

עלינו ללמוד להתבונן כיצד, בכל רגע נתון, גירויים פנימיים וחיצוניים מפעילים כל אחד מהתפקודים הללו. כך למעשה נתחיל לראות את ההשפעה ההדדית שלהם, כיצד הם מתחרים זה בזה, וכיצד הם צובעים את תפיסת העולם שלנו. וכפי שהחוואי מתחיל עם אדמה שמלאה בעיקר בעשבים שוטים ובסבך, כך עלינו לצפות להתבונן בעיקר בתפקוד מיותר ולא יעיל. התנועות שלנו מלאות במתח בלתי נחוץ; המחשבות שלנו רצות באופן אסוציאטיבי וללא שליטה; והרגשות שלנו מיטלטלים מקצה לקצה ללא סיבה ברורה או זיקה לגירויים חיצוניים. זוהי נחלתנו, חלקת אדמה שאותה עלינו תחילה לנקות לפני שתוכל להניב.

מכיוון שהתפקודים שלנו באים לכדי ביטוי בצורה אוטומטית וללא כל מודעות, אנו מצליחים להשיג בהתחלה רק רגעים חולפים של התבוננות עצמית, ואף זאת במאמץ רב. אולם הדבר אינו צריך להרפות את ידינו. כל דבר בעל ערך מושג על ידי מאמץ. עבודה עם מתרגלים נוספים מסייעת להתגבר על קושי זה. ככל שהקבוצה משתפת אחד את השני בתצפיותיה, דברים שלא יכולנו לראות קודם לכן הופכים לגלויים. התצפיות של אחרים מעניקות כיוון להתבוננות העצמית שלנו וככל שאנו יודעים מה לחפש, כך אנו לומדים להתבונן טוב יותר.

כלי עזר יעיל להתבוננות עצמית הוא תרגיל ה-״עצור״. לאורך מספר ימים, נשלחות אלינו הוראות ״עצור״ בתזמון אקראי, שמטרתן לתפוס אותנו שקועים בפעילויות היומיום שלנו ולהזכיר לנו להתבונן בעצמנו. מהו מנח הגוף שלי? על מה אני חושב? אילו דחפים ורגשות מניעים אותי?

ככל שהיכולת שלנו להתבונן בעצמנו משתפרת, השאיפה לתקן או לבטל כל תנועה, מחשבה ורגש מיותרים עשויה להיראות כמו משימה בלתי אפשרית. למרבה המזל, עם הניסיון נגלה שזה בעיקרו בלתי נחוץ. ההתבוננות העצמית כשלעצמה תתברר כשינוי שאותו אנו מבקשים. ממש כפי ששריפת עצי הסקה מייצרת חום, כך נלמד להשתמש בתפקודים שלנו כחומרי בעירה להתבוננות עצמית. על ידי התבוננות מתמדת על הגוף הפיזי, האישיות והמהות שלנו, אנו מעניקים חיים לגוף חדש. התבוננות עצמית אינה תחושה, חשיבה או הרגשה. זוהי התגלמותו של תפקוד חדש לחלוטין, שיכול לגדול ולמשול בשלושת האחרים. תורה זו מכנה את הגוף החדש הזה — ה״אדון״.